חוק עידוד השקעות הון בתקופה הקורונה

הקורונה מזמנת מציאות שלא נלקחה בחשבון בעת חקיקת החוק.

חוק עידוד השקעות הון מציב אתגר בפני החברות אשר מעוניינות לקבל הטבת מס ולשלם מס מופחת – הכנסת מט"ח למדינה.

בתי המלון מכניסים מט"ח על ידי הלנת תיירים ומפעלים על ידי מכירות לזרים.

עידוד המכירות לשווקים שונים מישראל הינו תנאי חשוב לכלכת המדינה ולכן תנאי זה הוא מהותי ונבחן בהקפדה.

הרף שקבע החוק למינימום מכירה לשווקי חול הוא 25%.

בפסק דין זנלכל ואחרים נדונה השאלה האם ניתן לקבל את ההטבות גם ללא תנאי היצוא (בעקבות פגמים בסעיפי החוק אשר החברות פרשו לטובתן).

וכך ניסח ביהמ"ש את המחלוקת:

"השאלה המתעוררת בשים לב להגדרה שהייתה קבועה בחוק ולפיה מפעל בר תחרות הוא מפעל ש 25% או יותר מכלל הכנסותיו בשנת המס נובעות משוק מסוים המונה יותר מ 12 מיליון תושבים"

כאמור השאלה היתה האם יש חובה לייצא מוצרים על מנת לקבל הטבות מס או שתנאי זה אינו מהותי בהתחשב באופן ניסוח החוק. ביהמ"ש פסק שזוהי חובה מהותית ויש לעמוד בתנאי הייצוא לשם קבלת ההטבות.

"גם בכך לא די שכן טוענות המערערות שמדובר בפגיעה שאינה מידתית. המערערת וכן חברות נוספות פעלו מתוך הסתמכות על החוק לפי תיקונו ומתוך הנחה שיוכלו לקבל הטבות מס בשנת 2012.

גם טענה זו איני יכול לקבל המערערות ושאר הנישומים במצבם, לא נהנו מעולם מהטבות המס למפעל בר תחרות. לא מדובר בשלילת הטבות מס ממי שכבר קיבלו הטבות בעבר וקמה להם ציפייה כי הטבות המס יימשכו"

כלומר, גם בעיני ביהמ"ש ישנה חשיבות יתרה למצב בו המפעל הוא חלק ממערך ההטבות לעומת מפעל שאינו חלק ממנו ברמת הציפיה.

אם כך, מפס"ד הנ"ל ניתן ללמוד שתנאי היצוא (בבתי מלון תנאי אירוח התיירים), הינו תנאי מהותי וכן שיש חשיבות מסויימת לנישום שנמצא בהסדר כזה או אחר מבחינת הציפיה שלו ומבחינת ההשלכות (הערכות תזרימית, ח"ג, ר"ק, גיוס עובדים וכו').

מעבר לכך, ישנו גם את סעיף יציבות ההטבות.

סעיף יציבות ההטבות

סעיף 72א לחוק קובע כי תהיה יציבות הטבות למפעלים שקיבלו אישור. לפיכך, לפי הוראות החוק (יצויין כי כעת ישנו מקרה בו הסעיף נבחן בביהמ"ש במחלוקת שעלתה בין אחת החברות לרשות המסים), החברות יכולות להסתמך על החוק כך שתוענק להם הטבה שאינה ניתנת לשינוי לרעה. להבנתנו, במצב חירום יש להגמיש את התנאים כך שההטבות תהיינה אקטיביות.

הקורונה שהגיעה לכדור הארץ בפתאומיות בסוף שנת 2019, החלה להשפיע על המשק הסיני תחילה, ומהר מאוד החלה להשפיע על כלל העולם. המשק הישראלי הוכנס לסגר במהלך חודש מרס ועד למועד זה חלקים מהמשק עדיין מושבתים (מופעי בידור, טיסות,  ….) על ענפים אחרים הטילו סגר ולאחר מכן הוטלו מגבלות (הסעדה, מלונאות ועוד).

הקורונה פגעה בשנים מתוך הענפים הזוכים לעידוד לפי הוראות החוק:

ענף התעשיה

בענף התעשיה ההסדר מול החברות אינו מתוחם בזמן מוגבל ולכן הפגיעה היא פגיעה בשנת המס בלבד. כלומר, חברה שזכאית להטבות תהנה מהן (תאורטית), לכל אורך חייה. פגיעה בשנת 2020 בהיבט היצוא תוביל לכך שבשנה זו בלבד לא תתקבלנה הטבות.

לשם שמירה על מתווה המס גם בזמנים קשים אלו ועל מנת שלא להכביד יתר על המידה על החברות שכאמור הסתמכו על החוק ותנאיו אנו מציעים לבחון את החברות על פי היקף הייצוא בשנת 2019 (טרם הקורונה), ועל פי שנת 2021 (בהנחה שהנגיף לא ישפיע באותו היקף בשנים הבאות), ובמידה וחברה עומדת בשתי שנות המס בהיקיפי היצוא הנדרשים אזי היא תהנה גם מהטבות המס בשנת 2020.

ענף המלונאות

מצד בתי המלון, הכניסה לארץ למי שאינו אזרח המדינה נאסרה וכך בעקבות ההחלטה על סגר ולאחר מכן כשהסגר הוסר, ההחלטה על איסור כניסת זרים למעשה מונעת מבית המלון את הטבת המס כיוון שאין אורחים תיירים במלון.

בתי מלון נהנים על פי החוק מהטבת מס קצובה בזמן (שנתיים עד עשר שנות הטבה). היבט ההסתמכות במקרה של בית מלון הוא אפילו מורכב יותר ממפעל תעשייתי  – במקרה בו ישנה תקופת הטבות מוגבלת בזמן שנה שבה העסק לא עובד מסיבות שאינן תלויות בו גורעת שנת הטבות מס וזאת מבלי שלחברה יש יכולת לשנות את המצב.

במקרים מעין אלה, יש להבנתנו להאריך את תקופת ההטבות לבתי המלון כך ששנת 2020 לא תכלל במניין השנים בהן נמדדת תקופת ההטבות.

הפתרון המוצע אינו חריג בתנאי משבר. כך לדוגמה בשנת 2008 היה משבר שאיים על חברות רבות ובחוזר מס הכנסה 2/2010 נקבע כי בעת שחברה אשר רוכשת את אגרות החוב אשר היא הנפיקה בעבר לא יתרחש אירוע מס.

הכלל חל גם על חברות בנות!

כך לדוגמה:

חברה הנפיקה אג"ח בתמורה למאה ₪, בעקבות המשבר השווי ירד ל- 40 ובאותו מועד היא (או חברת בת), רוכשת את האג"ח בשווי של אותו היום – 40.

משמעות הדבר שנוצר לחברה רווח של 60 במועד הרכישה. על פי החוק, על הרווח הנ"ל יש לשלם מס באותו מועד ואולם, רשות המסים פטרה את החברות מתשלום המס באותו המועד מחשש ליציבות המשק.

אין לנו ספק כי ישנו חשש ממשי ליציבות המשק בימים אלו.

נקודות נוספות:

  • יש לזכור כי לא מעט חברות יסיימו את שנת 2020 בהפסד ועל כן יתכן והסיוע לחברות לא יהיה גדול מידי מבחינת המדינה.
  • במידה ולא עומדים בתנאי היצוא, ניתן לדרוש פחת מואץ ובכך להקטין את חבות המס השנה (עד כדי יצירת הפסד), ועל ידי כך לשלם מס גבוה (מס חברות רגיל), על הכנסה נמוכה יותר (בעקבות הפחת המואץ אשר יקטין את ההכנסה החייבת בשנת 2020), ובשנה מאוחרת יותר כאפשרויות הייצוא יגדלו וחברות תוכלנה לעמוד בתנאי הייצוא המינמאלי, הן תוכלנה לדרוש פחת נמוך יותר – דבר שיוביל להכנסה גבוהה יותר בשיעור מס נמוך.

במסגרת מסלול מענקים אושרו הרלות אך אף אחת מהן לא נוגעת לתנאי הייצוא שהוא התנאי המהותי להבנתנו.

הקלות שיינתנו במסגרת מסלול מענקים  עפ"י החוק לעידוד השקעות הון:

  1. הארכת תקופת ביצוע של תכניות מאושרות משנתיים לחמש שנים – כל כתבי האישור הפעילים, ואלה שיינתנו בשנת 2020, יוארכו עד לתום חמש שנים מיום מתן כתב האישור לתכנית המאושרת המקורית, לא תידרש הגשת בקשה להארכה, החברה תודיע לרשות  להשקעות בדבר רצונה לקבל הארכת מועד הביצוע עד לתום השנה החמישית. 
  2. בחינת ואישור שנת הפעלה – תורחב הסמכות לאשר שנה מסוימת כשנת הפעלה גם במקרים בהם יש חריגה מהקריטריונים שבנוהל, וזאת בכפוף לנימוק הבקשה ולאישורה. כאמור, שנת ההפעלה הינה מפתח למדידת הצלחת התכנית. הקלה זו מאפשרת את הגמישות אשר עשויה לסייע לחברה לעמוד בתכנית עצמה.
  3. הקלות בבדיקת דוחות ביצוע סופיים – במידה והמועד האחרון לביצוע ההשקעות בתכנית המאושרת חל בשנים 2020-2021 או ששנת ההפעלה שנקבעה עבור התכנית היא בשנים אלה, ניתן יהיה לאשר הקפאה בטיפול בדוח הביצוע (ולא שנה כפי שנהוג במצב רגיל).
  4. הקלה באישור דוחות ביצוע סופים- עד כה בעל כתב אישור אשר עמד בתנאי הסף "מפעל בר תחרות" (ייצוא כחוק), ועמד ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 80% ומעלה אושר עבורו דוח ביצוע סופי ע"י מחלקת הביקורת ללא צורך באישור המנהלה. ההקלה כאן מאפשרת למחלקת ביקורת סמכות לאשר דוח ביצוע סופי למפעלים אשר עמדו ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 70% ומעלה. יש כאן הקלה מנהלית שמקצרת את זמני הביצוע של אישור דוחות ביצוע סופיים.
  5. הקלה בעניין החזר מענקים בגין אי עמידה – בשיקולים לדרישת החזר חלקי של הטבות (מענקים) על פי נוהל עמידה ביעדים, יתווסף שיקול נוסף שהינו "השפעת נגיף הקורונה". המנהלה תהיה רשאית להתחשב בשל סעיף זה וזאת לאחר שהמפעל הציג לה מסמכים ותיעוד, וכן הוכח קשר סיבתי בין השפעת משבר הקורונה לאי עמידה מלאה בתנאי התכנית המאושרת. 
  6. בדיקת תכניות ביצוע השקעות מרחוק – נקבע נוהל ביניים לעניין בדיקת ביצוע השקעות במכונות וציוד ע"י מהנדסים וחברות מלוות זאת באמצעות בדיקה מרחוק ותיעוד דיגיטלי אשר ככל שהבדיקה תימצא כי ההשקעות בוצעו כנדרש, יתאפשר שחרור מענקים.