תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2023

הצעה מיום 28.12.23 לתיקון חוק עידוד השקעות הון

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 40ד(ב) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה :
הוראת שעה
1. בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), יראו כאילו בתוספת השנייה לחוק, בחלק א', תחומי אזור פיתוח א', אחרי פסקה (3) בא:
(3א) נוסף על האמור בפסקה (3) לעניין נפת אשקלון – גם אזורי תעשייה מרחביים בתחומי רשות מקומית שברמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 5 והיא משויכת לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ;
2. בחלק ג', סעיף 2 – יימחק .

דברי הסבר

מטרתו של החוק לעידוד השקעות הון הינה, בין היתר, לתמוך במפעלים הנמצאים באזור פיתוח א' ומעוניינים לבצע השקעות הון, באמצעות מענקים ייעודיים, ולשפר את יכולתם להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים.
תיקון התוספת השנייה, כך שאזורי התעשייה המרחביים של העיר אשקלון ייכללו בתחומי אזור פיתוח א', עשוי לסייע במשיכת משקיעים ובכלל זה משקיעים זרים, יזמים ובעלי עסקים בתעשייה להקים או להעתיק את פעילותם לעיר, וכן לשפר את יכולתם של מפעלים בעיר להתמודד באופן תחרותי בשווקים מקומיים ובין -לאומיים  באמצעות השקעות הון ושיפור פריון העבודה, על אף המצב הביטחוני.
מוצע בהוראת שעה לשלוש שנים, להרחיב את אזורי התעשייה המרחביים בנפת אשקלון אשר ייכללו באזור פיתוח א' לעניין חוק זה ויהיו זכאים בהתאם לכך להטבות הקבועות בחוק ולכלול אף אזורי תעשייה מרחביים ברשות מקומית שבה הרמה החברתית כלכלית 5 ובלבד שהיא משויכת בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית  סטטיסטיקה לאשכול פריפריאליות 1 עד 6. זאת, נוכח המגבלה התקציבית והצורך למקד את הסיוע באזורי תעשייה שזקוקים לכך ביתר שאת.
שכן, ישנו מתאם גבוה בין מצבה החברתי-כלכלי של הרשות המקומית ומידת הפריפריאליות שלה ובין יכולת הצמיחה של הרשות, שיעורי עוני, תקציב לתושב, ועוד.
מדד הפריפריאליות הינו מדד המחולק לאשכולות 1- 10, כאשר אשכול 1 כולל את היישובים הפריפריאליים ביותר, ואשכול 10 את הישובים המרכזיים ביותר. המדד מבוסס על דירוג הפריפריאליות המחושב על ידי הלמ"ס, ומורכב משיקולים וקריטריונים פנימיים נוספים. ערכי המדד מעידים, בין היתר, על מיקומו הגאוגרפי של האזור או הישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ.
בהקשר זה יצוין כי עפ"י הנתונים הסטטיסטיים ישנה קורלציה בין המצב הכלכלי- חברתי – פריפריאלי של הרשות ובין מקורות הצמיחה וההכנסה (ארנונה, ובפרט ארנונה עסקית). וכן בין פריפריאליות גיאוגרפית לבין פערים כלכליים- חברתיים כפי שהם נמדדים במדד החברתי- כלכלי של הלמ"ס. ואכן, המדד מביא בחשבון, ככלל, את הצורך בצמצום פערים בין האזור או הישוב לבין אזורים או ישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או הישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת הואיל ומדד  הפריפריאליות, מעצם הגדרתו ומרכיביו, מבטא את הפערים הקיימים בין אזורים וישובים שונים בארץ בקרבתם למחוז ת"א ולריכוזי אוכלוסייה.
בנוסף לאמור לעיל, תימוכין נוסף לשימוש בערך 1- 6 יימצא במפת העדיפות הלאומית (החלטה מספר 477 של הממשלה מיום 30.04.2023) – כלל הישובים המצויים במפת העדיפות הלאומית עונים לקריטריון אשר שולב בסיפא לפי הצעה זו – שייכות לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה  המרכזית לסטטיסטיקה . באופן זה ישובים המצויים באשכול 7 ומעלה אינם מוגדרים כבעלי עדיפות לאומית.
עוד מוצע לקבוע כי התוספת תהפוך לקבועה, וזאת על מנת לייצר ודאות לתעשייה ולעודד השקעות הון בתעשייה גם בימים אלו וגם בתקופה שתבוא לאחר המלחמה.