טיוטת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד המשמש בפעילות מזכה) (הוראת שעה), התש"ף-2020

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד המשמש בפעילות מזכה)(הוראת שעה), התש"ף- 2020 

הגדרות 

1.בתקנות אלה- 

"בית מלון"- בית מלון או חניון, כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, השתל"ו- 1967;

"בניה":- הקמת מבנים, לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים ועבודות עפר, ולמעט עבודות שיפוץ ותיקון בבניינים;

"פעילות מזכה"- כל פעילות מן המפורטות בפסקה (1) או (2) להלן, למעט פעילות נלווית לה:

(1) פעילות ייצור בישראל בכל אחד מתחומי התעשייה, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה, ולמעט- 

(א) אריזה;

(ב) מסחר;

(ג) תחבורה;

(ד) החסנה;

(ה) מתן שירותים בתחום התקשורת, בתחום הסניטרי ובתחום האישי;

(2) הפעלת בית מלון בישראל;

"ציוד"- כמשמעתו בתקנות הפחת, לרבות מכונות ורכב עבודה כהגדרתו בפקודת התעבורה, שאינו משאית, ובלבד שהתקיימו בו שני אלה:

(1) יום רכישתו הוא בתקופה הקובעת;

(2) הוא החל לשמש בישאל בייצור הכנסה בתוךשיש חודשים מיום רכישתו או עד כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021), לפי המאוחר מביניהם;

"נכס", "קרוב"- כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;

"התקפה הקובעת"- התקופה שמיום י"ב באלול הת"פ (1 בספטמבר 2020) עד כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021);

"תקנות הפחת"- תקנות מס הכנסה (פחת), 1942;

פחת מואץ בתקופה הקובעת

2. (א) נישום שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות מזכה, וש- 50% לפחות מהכנסתו, שאינה נכנסה ממכירת נכס או ממכירת זכות במקרקעין או ממכירת זכות באיגוד מקרקעין, היא הכנסה מפעילות מזכה, ושרכש ציוד המשמש במישרין בפעילותו המזכה, והוא זכאי בשלו לניכוי בעד פחת, רשאי לבקר בעד אותו ציוד פחת, במקום הפחת שהוא זכאי לו לפי כל דין, בשיעור כפול משיעור הפחת לו היה זכאי לפי כל דין ובלבד שסך כל החת שיינתן לציוד, לפי הוראות כל דין, לא יעלה על מחירו המקורי.

(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול רק אם הציוד שימש בייצור הכנסה בידי הנישום בפעילות המזכה בכל התקופה שתחילתה במועד שבו החל השימוש בציוד וסיומה בתום שנת המס שבשלה נתבע פחת לפי תקנת המשנה האמורה, לפחות, והנישום הציג אישור מאת מייצג כמשמעותו בסעיף 236 לפקודה, על התקיימות התנאים המזכים בפחת כאמור בתקנות אלה.

בחירת הדין החל

3. בחר הנישום בניכוי בעד פחת כאמור בתקנה 2, תחול בחירתו על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת שבעדו רשאי הוא לתבוע כאמור.

הוראה לעניין המחיר המקורי

4. נמכר ציוד לקרוב לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנה 2, בתוך תקופה שתחילתה ביום רכישת הציוד בידי המוכר וסופה בחלוף ארבע שנים מהיום בו הופחת הציוד במלואו בידי המוכר יקראו את המחיר המקורי של הציוד בידי הרוכש הקרוב כאפס.

סייגים לתחולה

5. (א) הוראות תקנות אלה לא יחולו על ציד שרכש הנישום באחת מאלה:

(1) רכישה מקרוב;

(2) רכישה בלא תמורה1

(3) רכישה לפי סעיף 85 לפקודה;

(4) רכישה שחלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה.

    (ב) תקנות אלה לא יחול על נישום שקיבל רישיון, חזקה, זיכיון או זיכיון משנה מהמדינה, ביחס לציוד המשמש לצורך הפעילות שעבורה קיבל את הרישיון, חזקה, זיכיון או זיכיון משנה כאמור.

תחילה

6. תחילתן של תקנות אלה ביום כניסתו לתוקף של תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, לעניין הגדלת שיעור הגרעון הכולל מן התמ"ג בשנת התקציב 2021 בשיעור נוסף של 0.06% ובשנת התקציב 2022 בשיעור נוסף של 0.08%, וזאת לשם התמודדות עם משבר הקורונה.

 

התש_______ (___ ב________ ____20)

 (חמ)

__________________

ישראל כ"ץ

שר האוצר.

דברי הסבר

כללי ותקנות 1 ו-2

מטרת התקנות המוצעות לעודד השקעות בענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, לאור ההתרחשויות הכלכליות האחרונות בארץ ובעולם כתוצאה ממגפת הקורונה ועל רקע התחזיות לצמיחה מתונה יותר מאשר בשנים האחרונות, וזאת במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה. מוצע לקבוע כי נישום בענפים האמורים, ולפי הקבוע בתקנות, יהיה רשאי לבקש כי על ציוד שנרכש בתקופה שמיום י"ב באלול התש"פ (1 בספטמבר 2020) ועד כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021) (להלן – תקופת ההטבה) יחול פחת בשיעור כפול משיעור הפחת החל לגביו על פי דין.

פחת מואץ הוא שיטה לעידוד השקעות הון באמצעות הטבת מס, בה מקדים הנישום את ניכוי ההוצאה בא נשא בגין רכישת נכס מסוים. בשגרה נפרש ניכוי ההוצאה על פני תקופה של מספר שנים, שנקבעה בדיני המס, ואילו בשיטת הפחת המואץ מקוצרת תקופה זו. הגדלת שיעור הפחת לצורכי מס הניתן לציוד בענפים אלה, והעמדתו על שיעור גבוה יותר לתקופת זמן קצובה, הופכת רכישת ציוד לכדאית יותר מבחינה כלכלית, ומעודדת רכישה של ציוד בתקופת ההטבה. יודגש כי עיקר האפקטיביות של צעד מסוג זה נובעת מכך שהוא מכסה השקעות מסוימות לתקופה מוגבלת בה יש האטה. שימוש בלתי מוגבל ובלתי מבוקר בו עשוי להביא גם לתוצאות כלכליות שליליות.

לפי הנוסח המוצע הזכות לפחת מואץ תינתן לנישום שעיקר פעילותו בשנת המס בה נתבע הפחת מוגדרת כ"פעילות מזכה", ו-50% מהכנסתו (למעט הכנסה ממכירת נכס או זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין) בשנת המס  היא הכנסה מאותה הפעילות. לעניין זה הוגדר "פעילות מזכה" ככוללת פעילות ייצור בישראל בכל אחד מתחומי התעשייה, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות ובנייה, אך למעט אריזה, מסחר, תחבורה, החסנה או מתנן שירותים בתחום התקשורת, בתחום הסניטרי ובתחום האישי. כמו כן, פעילות מזכה כוללת הפעלת בית מלון בישראל (לרבות שטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת).

הנישום יוכל לנכות פחת מואץ לגבי ציוד בר-פחת, ובלבד שנרכש בידיו במהלך תקופת ההטבה, שהחל לשמש אותו במישרין בפעילותו המזכה בתקופת ההטבה, וששימש אותו במישרין בפעילות המזכה בשנת המס שבה נתבע הפחת.

יצוין, שתחולת ההטבה במתווה המוצע כמעט זהה לתחולת ההטבה במתווה שנחקק בשנת 2008, בתקנות תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד המשמש בפעילות מזכה) (הוראת שעה), תשס"ח-2008, אשר נועד גם הוא לתמרץ את המשק והפעילות הכלכלית בתקופה בה הדבר נדרש.

תקנה 3

ההטבה בתקנות אלה נתונה לבחירת הנישום, העשוי שלא לבחור בכך אם צפוי שיוכל ליהנות יותר מקבלת הפחת בשנים מאוחרות יותר.

תקנה 4

בכדי למנוע תכנוני מס בהם נישום שניכה פחת לפי תקנות אלה מוכר נכס לקרוב אשר יהנה גם הוא מפחת על הנכס, מוצע לקבוע שאם נמכר ציוד שנתבע בגינו פחת מואץ לפי תקנות אלה נמכר לקרוב בתוך תקופה שתחילתה ביום רכישת הציוד בידי המוכר וסופה בחלוף ארבע שנים מהיום בו הופחת הציוד במלואו בידי המוכר, יראו את המחיר המקורי של הציוד בידי הרוכש הקרוב כאפס. כך, הרוכש הקרוב לא יוכל לנכות פחת בגין הנכס לאחר הרכישה.

תקנה 5

מוצעים מספר סייגים לתחולת ההטבות. ההטבה לא תחול לגבי רכישת ציוד מקרוב, רכישה בלא תמורה, רכישת מלאי עסקי לפי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה ורכישה במסגרת שינוי מבנה פטור שחלות לגביה חלק ה2 לפקודה. כדי למנוע כפל הטבות מהמדינה, מוצע לקבוע כי  הפחת המואץ לא יינתן לנישום שקיבל זיכיון או זיכיון-משנה מהמדינה.

תקנה 6

על מנת לאפשר את התקנת התקנות במסגרת המגבלות החלות על פי דין על ההוצאה התקציבית מוצע לקבוע  כי הן יכנסו לתוקף ביום כניסתו לתוקף של תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, לעניין הגדלת שיעור הגרעון הכולל מן התמ"ג בשנת התקציב 2021 בשיעור נוסף של 0.06% ובשנת התקציב 2022 בשיעור נוסף של 0.08%.